הגדרת חוסר חיסוני
חוסר חיסוני הוא מצב שבו מערכת החיסון של הגוף אינה מתפקדת כראוי, מה שמגביר את הסיכון לזיהומים ומחלות. חוסר חיסוני יכול להיות מולד (ראשוני) או נרכש (משני). בירור חוסר חיסוני הוא תהליך אבחוני מקיף שנועד לזהות את הסיבה לחולשה במערכת החיסון ולקבוע את הטיפול המתאים.
סימנים וסימפטומים
סימנים לחוסר חיסוני כוללים זיהומים חוזרים ונשנים, זיהומים חמורים או לא שגרתיים, ריפוי איטי של פצעים, ובעיות אוטואימוניות. ילדים עם חוסר חיסוני עשויים לסבול מעיכוב בגדילה והתפתחות. חשוב לשים לב לדפוסים של מחלות חוזרות או תגובה לא מספקת לטיפולים אנטיביוטיים.
שיטות אבחון
הבירור מתחיל בהיסטוריה רפואית מקיפה ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה כוללות ספירת דם מלאה, בדיקת רמות אימונוגלובולינים, ובדיקת תפקוד תאי T ו-B. בדיקות נוספות עשויות לכלול בדיקות גנטיות לזיהוי מוטציות הקשורות לחוסר חיסוני מולד, ובדיקות הדמיה לבחינת מבנה ותפקוד איברי מערכת החיסון.
סוגי חוסר חיסוני
חוסר חיסוני ראשוני נגרם בדרך כלל מפגמים גנטיים ומתגלה לרוב בילדות. חוסר חיסוני משני יכול להיגרם ממחלות כמו HIV, סרטן, או כתוצאה מטיפולים רפואיים כמו כימותרפיה. זיהוי הסוג המדויק של החוסר החיסוני חיוני לקביעת הטיפול המתאים.
טיפול ומעקב
הטיפול בחוסר חיסוני תלוי בסוג ובחומרת המצב. אפשרויות טיפול כוללות החלפת אימונוגלובולינים, טיפול אנטיביוטי מניעתי, ובמקרים מסוימים השתלת מח עצם. מעקב רפואי קבוע חיוני למניעת סיבוכים ולהתאמת הטיפול לפי הצורך. חשוב גם לחנך את המטופלים על אמצעי זהירות למניעת זיהומים.
מחקר ופיתוחים חדשים
מחקרים עדכניים בתחום החוסר החיסוני מתמקדים בפיתוח טיפולים גנטיים ותאיים חדשניים. טכנולוגיות כמו עריכת גנים מציעות תקווה לטיפול בצורות מסוימות של חוסר חיסוני מולד. בנוסף, מחקרים על האינטראקציה בין מערכת החיסון והמיקרוביום מספקים תובנות חדשות על תפקוד מערכת החיסון.